כניסה למשתמש רשום Menu הרשמה
article image
close article
favorite0תגובות
favorite83צפיות

קובי מחט
ילדות אורבנית בצפון הישן של תל אביב, ילד אמצעי בין אח גדול ואחות צעירה. בימים שבהם עץ הגויאבות בחצר היה מרכז העולם, אפשר היה לרדת למטה בלי נעליים וחולצה, לזרוק פצצות מים, ולשחק "פינות" בין המדרכות, כי מכוניות כמעט ולא חנו בהן. בבית הספר הייתי תלמיד מצוין, קשה לאמר אם התורשה או דווקא אימא שלי שלימדה אותי לקרוא כבר בגן ודאגה שאזכור שחוכמה היא התכונה המוערכת ביותר. דווקא משום שהייתי תלמיד די מוצלח בכל שנותי בבית הספר, הייתי נחוש להוכיח לעולם שאני לגמרי לא רק תלמיד טוב, והייתי מהילדים היותר פרועים שבתי הספר ראו. ואולי במחשבה לאחור, יחסית למה שמכונה בימים אלו "פרוע" הייתי מפריען נאיבי ולא מזיק. קשה להאמין במבט לאחור, שמי שאת לחמו מרוויח במידה רבה מהופעה בציבור, היה ביישן וקצת מופנם, ואפילו בהצגת בית ספר לא הופיע מעולם.

◄ להמשך הפרופיל שלי